<h1>סמ"ג לאוין סימן ס"ט</h1>
<h2>דף קז:</h2>
יום הכפורים אסור ברחיצה בין בחמין בין בצונן בין כל גופו בין אבר אחד, אפילו אצבע קטנה אסור להושיטה במים (ע"פ רמב"ם שביתת עשור פ"ג הל' א' ע"ש), אפילו מלך וכלה לדברי רבנן דרבי אליעזר (יומא ע"ג ב'), ותניא (שם ע"ז ב') אסור לרחוץ מקצת גופו ככל גופו ואם היו ידיו מלוכלכות בטיט וצואה רוחץ כדרכו ואינו חושש, ורבי' יעקב (שם תד"ה משום) אומר שבבקר יכול אדם לרחוץ כדרכו שאין לך מלוכלכות בטיט ובצואה יותר מידים בבקר דאמר התם שרוח רעה שורה עליהן ונקראת בת מלך וסכנה הוא ליגע בעיניו או בחוטמיו ולא לפיו קודם נטילה (שבת ק"ח ב'), והא דתנא דבי מנשה בפרק כל הבשר (חולין ק"ז ב' וביומא שם) אשה מדיחה ידה אחת במים ונותנת פת לבנה קטן מפני רוח רעה השורה על הידים ששמה שיבתא התם מיירי אפילו אחר נטילת שחרית שרגילה לשרות על הידים בעת שרוצין להאכיל התינוקות ואותה רוח רעה אינה מצויה בינינו ואין אנו נזהרים ממנה כדרך שאין אנו נזהרים מגילוי מפני שאין נחשים מצויים ביננו וממים אחרונים מפני שאין מלח סדומית מצוי בינינו. תניא בירושלמי דפרק קמא דתענית (ה"ו) ובפרק בתרא דיומא (ה"א) הורה רבי אחאי בבא מן הדרך והיו רגליו כהות עליו מותר לרחצם במים, ובתוספתא דיומא (פ"ד ה"ו) תניא וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר היו רגליו מלוכלכות בטיט ובצואה מדיחן במים כדי שלא יטנפו כליו, ואין שם מחלוקת בדבר. ותניא (יומא ע"ח א') אסור לישב על גבי טיט המטפחת ביום הכפורים, ומסקינן דמיירי בטיט שהוא לח ביותר שיש בו טופח כדי להטפיח פי' שאם יניח ידו עליו ותעלה בה ליחלוחית שאם הדביק אותה לידו אחרת תדבק בה ליחלוחית אסור לישב עליה (ע"פ רמב"ם שם הל' ד'). לא ימלא אדם כלי חרש מים ויצטנן בו שהמים נוזלין מדופנו, ואפילו כלי מתכות אסור שמא ינתזו המים על בשרו, ומותר להצטנן בפירות (רמב"ם שם), ר' יהושע בן לוי (שם ע"ח א') בכל ערב י"ה היו מביאין לו מטפחת ושורה אותה במים ועושה אותה כמין כלים נגובים למחר מעבירה על גבי עיניו ואינו חושש, פירוש כלים נגובים שסוחט כל המטפחת עד שלא נשאר בה טופח על מנת להטפיח, כתב מו' רבי' יהודה (תו"י שם ע"ז ב' ד"ה משום) שאין ענין זה דשריית מפה מדבר אלא לקרר עצמו ולהעבירה על גבי עיניו שהרי פירש רבי' שמואל ור"י ב"ר אשר שאם היסך רגליו מותר לרחוץ ידיו משום הכון לקראת א-להיך ישראל, וכן נראה למו' דה"ה דשייך הכון אף בקטנים אפי' לא שיפשף [כלומר לא נגע].
